ביה"ד לעבודה משולל סמכות לדון בהליכי גביית קנסות עפ"י פק' המיסים

השופטת רונית רוזנפלד

 1.        על המשיבה, חברת א. אודי חברה קבלנית בע"מ (להלן - החברה) הוטלו ביום 8.6.05 קנסות מנהליים קצובים, מכוח חוק העבירות המנהליות תשמ"ו-1985 (להלן- חוק העבירות המנהליות), בהתייחס להעסקה שלא כדין של 3 עובדים זרים. בקשת החברה לביטול הקנס נדחתה על ידי התובע המוסמך. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת אריאלה גילצר-כץ; בש"א 1262/08) קיבל את בקשת החברה להארכת המועד להישפט ולעיכוב הליכי הגביה,  ועל כך הערעור שלפנינו.

הרקע העובדתי

2.         בביקורת שנערכה על ידי מפקחים ממשרד התמ"ת באתר בניה של מבנה משרדים ב"חוף שרתון" בתל אביב, נמצאו עובדים זרים אשר עסקו בעבודות טפסנות, חציבה בקיר והנחת רשתות ברזל. בעקבות הביקורת הוטלו על החברה ביום 8.6.05 קנסות מנהליים בסך כולל של 60,000 ש"ח, וזאת בהתייחס להעסקת 3 עובדים זרים מבלי שהחברה התקשרה עימם בחוזה בכתב, מבלי שסיפקה להם ביטוח רפואי ומבלי שמסרה להם פירוט על שכר העבודה ששולם והניכויים מהשכר.

            הקנסות נשלחו בתחילה לכתובתה הרשומה של החברה, ומשהוחזרו על ידי הדואר, נשלחו לכתובת ברח' האחים ישראל 2ב בפתח תקווה.

3.         ביום 14.9.05 הגישה החברה, באמצעות בא כוחה בשעתו עו"ד משה פולק, בקשה לביטול הקנס. לאחר שהוגשה הבקשה לביטול הקנס, וקודם שניתנה החלטת התובע המוסמך בבקשה, זומן נציג החברה מר אודי אגא ליום 6.11.06 לחקירה במשרדי המשיבה. במענה לזימון שלח נציג החברה בקשה לביטול החקירה וקבלת הזמנה למועד חדש. במועד החדש שנקבע ליום 21.1.07 לא התייצב מר אגא לחקירה עקב מחלתו.

            ביום 9.7.07 ניתנה החלטת התובע המוסמך לפיה נדחתה בקשת החברה לביטול הקנסות. בתשובתו פירט התובע המוסמך את האפשרות העומדת לפני החברה להגיש בקשה להישפט ואת המועדים הקבועים בחוק לעשות כן.

            ביום 30.1.08 פנה מר אודי אגא בבקשה לזמנו לחקירה; ביום 16.4.08 שב התובע המוסמך ודן בבקשה נוספת של החברה לבטל את הקנסות שהושתו עליה. על פי החלטתו אין שינוי מעמדתה הקודמת של המשיבה בדבר אי ביטול הקנסות. כמו כן נדחתה באותו מועד בקשתו של אודי אגא לזמנו לחקירה.

ההליך בבית הדין האזורי

4.         ביום 4.3.08 הגיש אודי אגא בקשה לבית הדין האזורי בתל אביב להארכת מועד להישפט, ולעיכוב הליכי הגביה בגין קנס שהוטל עליו. ביום 5.3.08 החליט בית הדין האזורי, במעמד צד אחד, לעכב את הליכי גביית הקנס בעניינו של אודי אגא.

ביום 31.8.08 ניתנה החלטה נוספת של בית הדין בה מצוין אודי אגא כמבקש. בהחלטתו ציין בית הדין כי הוא מורה על "עיכוב הליכי הגבייה כנגד המבקשת ובכלל זה עיקולים שהוטלו בחשבונה".

            ביום 14.9.08 ניתנה החלטת בית הדין האזורי לפיה מתקבלת הבקשה להארכת מועד להישפט וכתוצאה ממנה, ביטול הליכי הגביה.

5.         כאמור, הבקשה להארכת מועד להישפט הוגשה בשמו של אודי אגא, שביקש מבית הדין להורות גם על כל עיכוב הליכי הגביה המתנהלים בקשר לבקשה. את בקשתו להארכת המועד להישפט, ולעיכוב הליכי גביית הקנס תמך מר אגא בתצהיר, בו טען בין השאר כדלקמן:

"3.    הודעה על הטלת הקנס נתקבלה אצלי לראשונה רק בחודש 1/08 כדרישה לתשלום חוב...

4.     4.       במענה לכך פניתי באמצעות ב"כ ביום 30.1.08 במכתב תגובה בו צוין כי זוהי פניה ראשונה המתקבלת בנושא זה אצלי (ההדגשה שלי ר.ר.).

5.     5.       ברי הוא שכל דרישה אחרת קודמת לא התקבלה אצלי . כך גם ניתן להבין מן העובדה לפיה מדובר בדרישה לתשלום חוב  ולא ב'דרישה נוספת' לתשלום חוב אשר נשלחת לאחר חוסר התייחסות לדרישות קודמות.

6.     6.       לפיכך, מאחר וזו ההודעה הראשונה שנתקבלה, אטען כי מאחר וזו הינה ההודעה הראשונה המתקבלת אצלי אבקש לראות במכתב התגובה שלי כהודעה על פי סעיף 8(ג) לחוק העבירות המנהליות..."(ההדגשות שלי, ר.ר .).

6.         בתגובתה לבקשה טענה המדינה, כי דין הבקשה להידחות על הסף, באשר הקנס המנהלי הוטל על חברת א. אודי חברה קבלנית לבנין בע"מ, ולא על המבקש אודי אגא. לגופו של עניין ציינה המדינה בתגובתה, כי החברה קיבלה בשעתו את הקנס, והגישה בקשה לביטולו. המבקש אף הוזמן לחקירה בקשר להטלת הקנס, ועל פי בקשתו נדחה הזימון למועד אחר, שאליו לא התייצב. הבקשה לביטול הקנס נדחתה, והודעה על כך נשלחה בדואר רשום אל המבקש. תדפיס מידע על דבר הדואר שנשלח צורף לתגובת המדינה. לטענת המדינה, בהתאם להוראות הדין והפסיקה למבקש הומצאה הודעה בדבר ההחלטה על ביטול הקנס ביום 17.7.07, ולפיכך, המועד האחרון להגשת הבקשה להישפט הוא 17.8.07. הבקשה הוגשה רק ביום 30.1.08, חמישה חודשים לאחר המועד האחרון, רק לאחר שהמרכז לגביית קנסות פתח בהליכי גביה. בהעדר סיבות מוצדקות להארכת המועד, ביקשה המדינה כי הבקשה תידחה.

7.         בקשר לבקשת המבקש לעיכוב הליכי הגביה טענה המדינה כי היא אינה הגוף האמון על גביית הקנס וההליכים הננקטים לצורך כך, כי אם המרכז לגביית קנסות שאותו היה צריך לצרף כצד להליך. כמו כן, משחלות על גביית הקנס הוראות פקודת המיסים (גביה), לבית הדין אין סמכות להתערב בהליכי הגביה.